לבנות מחדש מאז 7 באוקטובר

ב־8 באוקטובר קיבלתי פנייה על ילד מקיבוץ בארי שאיבד בני משפחה וגם את הלגו שלו. הגעתי אליו עם ערכה. זמן קצר אחר כך הגיעו עוד ועוד פניות: מילדים שפונו מבתיהם, ממשפחות שאיבדו את היקר להן ומפצועים שהתחילו מסע שיקום ארוך.

הבנתי שהפעילות חייבת להתרחב, אבל גם שאני לא יכול לעשות את זה לבד. יחד עם עזר מציון המשכנו את העבודה עם הילדים המתמודדים עם סרטן, ובמקביל התחלנו להגיע גם למי שנפגעו מן המלחמה.

במחלקות השיקום פגשתי אנשים שהלגו מילא עבורם את השעות שבין טיפול לטיפול. היו מי שבנו עד שעות הלילה, מי שבחרו דגם מאתגר במיוחד ומי שפשוט ישבו סביב שולחן אחד והרגישו שוב חלק מקבוצה. בהמשך זכיתי לפגוש גם אנשים שחזרו מן השבי ואת בני משפחותיהם. אלה מפגשים שמחייבים צניעות, רגישות ושמירה קפדנית על הפרטיות.

אי אפשר לבנות מחדש את מה שהיה בדיוק כפי שהיה. אפשר להיות שם, קובייה אחר קובייה, ולסייע למשהו חדש לקבל צורה.