מהמדים הירוקים למדים הלבנים

אחרי 24 שנות שירות בצה״ל הורדתי את המדים, אבל לא רציתי להפסיק לשרת. במשך שנים ביליתי את שעות הערב במחלקות אונקולוגיות, הכרתי ילדים, הורים וצוותים, ונמשכתי שוב ושוב אל המקום שבו מקצועיות וחמלה נפגשות.

לכן בחרתי ללמוד סיעוד. המעבר לא היה מובן מאליו: חזרתי להיות סטודנט, למדתי עולם חדש ונדרשתי להחזיק יחד לימודים, משפחה, מילואים והתנדבות. במאי 2025 סיימתי את הדרך והפכתי לאח מוסמך בבית החולים איכילוב - אותו בית חולים שהיה חלק משמעותי מהסיפור שלי ושל משפחתי.

כאיש הלגו אני מגיע עם זמן, ערכה ושיחה. כאח אני מגיע גם עם אחריות מקצועית, ידע ומחויבות לצוות ולמטופלים. אלה שני תפקידים שונים, וחשוב לי לשמור על הגבול ביניהם. אבל בשניהם אני משתדל לעשות דבר דומה: לראות את האדם שמולי, לא רק את המצב שאליו נקלע.

החלפתי צבע של מדים. השליחות נשארה.